ואז תפסתי את עצמי בידיים, אמרתי לעצמי - חשבי בהגיון!
חשבתי בהגיון, ומצאתי אותה במקרר.
קבוצת האלקטרוניקה נפגשת בהפסקה ארוכה. כולם בעצם נשארים בהפסקה הזאת כדי לשחק עם המטריצות שלהם. הקבוצה שלי היא עם דן ונעמה. אין לי מושג מה צריך לעשות. כולם מתרוצצים ומשחקים עם המעגלים שלהם. מה עושים? לא יודעת.
דן מנסה לחשוף את הכבלים שלו ומבקש שיביאו את החשפן. אלכס מגיע ומתחיל להתפשט.
דן מניח את תושבת המעבד במקום שבו אמורים להניח אותה, כל כדי שליחת הערות שוביניסטיות לנשים שסביבו. נעמה מתעצבנת. הוא מבקש שמישהו יתקין את התוכנה בצ'יפ. דן מסביר לי שהתוכנה פשוט אמורה לגרום ללד להבהב. נחמד, נוכל לתלות את המטריצה היפה הזאת היישר על עץ חג המולד.
דן מנסה להעתיק את הקוד אל תוכנת הארדואינו. הוא מתקשה. בשלב מסוים הוא מגלה כי חיבור הנורות שלו אינו נכון. בכלל, הוא גילה שהיה לו קצר במעגל ושהמתג שכיבה והדליק את המנורה, למעשה הפסיק והפעיל את הקצר, מה שאכן גרם ללד להידלק ולהיכבות, אבל לא מהסיבה הנכונה. אלדד גילה את זה. כל הכבוד לו. בינתיים, אני מקווה שלא נשרף המעבד או משהו. רגע, המעבד בכלל לא נמצא שם – זו רק התושבת. הכל בסדר.
הבנייה מתקדמת. זה כמעט מוכן – רק נגד חסר. חום כתום שחור זהב.
הבעייה כעת היא שהשעון אינו מונח במקום הנכון. רגע, הוא דווקא כן במקום הנכון, דן סתם שלף אותו.
התרשים של התושבת והצ'יפ מבלבל ומתעתע.
הקבוצה הסמוכה אלינו הצליחה לגרום ללדים להבהב. הלדים שלנו נדלקו ולא היבהבו, אבל הן לא אמורות לעשות את זה.
לרגע היה נראה כאילו המעגל שלנו פועל חלקית. מנורה אחת נדלקה ולא נכבתה, ומנורה אחרת מהבהבת. הבעיה: הגדרנו רק רגל אחת כמהבהבת, והיינו צריכים להגדיר גם את הרגליים האחרות.
ולבסוף, עשינו זאת! כן כן! בזכות תיקון התכנות של אדווה, הנורות נדלקו ונכבו כמו גדולות. הידד! עשינו זאת! והשמחה הייתה גדולה.
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה