יום רביעי, 25 במרץ 2009

לייב בלוגינג - קלט דיגיטלי



שלום לכל שני הקוראים של הבלוג הזה. בשונה מבלוגים אחרים שפתחתי בימי חיי, כאן אני בטוחה ב-100% שיהיו שני אנשים שיקראו אותו, וזה מעניק לי נחת.


כעת התיישבנו צוות מצומצם מול המטריצה של דן. דן על הביצוע, אני על התוכן והתיעוד, ויוני זה עתה הצטרף. ברוך הבא יוני. הצטרפו גם אדווה, אשת התוכנה, וגלית, שנורא רוצה לקחת חלק בבנייה, אבל דן השתלטן לא מאפשר לה. חבל, לא יזיק למטריצה שלו מגע של אישה.


התקבלה החלטה - להשתמש רק במחצית המטריצה . למה לא, אני אומרת. האתגר העומד בפנינו הוא חשיפת חוטים חדשים ושחזור בניית המטריצה הבסיסית, כפי שעשינו בשבוע שעבר, אבל שכחנו.
תפקידה של אדווה הוא לטעון את התוכנה על גבי השבב החמוד. היא עשתה את זה טוב לפני שבוע, והיא תעשה את זה טוב גם הפעם.
כן, היא עשתה זאת.
דן לעומת זאת מבולבל, הוא לא זוכר מה הפלוס, מה המינוס, ונכווה קלות מהלד שהתחמם, לאחר שחובר למעגל החשמלי ללא נגד.



באופן משונה, הלד נדלק ואפילו קצת מהבהב, ודן אינו יודע לאן יש לחבר את המפסק. אף אחד מאיתנו לא עוזר לו, כי כולנו חבורת אימבצילים.



הו, רגע, אסף בא להציל אותנו ופתר את הבעיה.
וכעת, למרות שכבר הצ'יפ טעון והכל מחובר לפי התמונה, כלום לא עובד. הנגד לא היה במקום? תוקן. הצ'יפ לא ישב במהודק במקומו? תוקן. ועדיין לא פועל . המעגל עושה רושם כאילו הוא פועל וחשמל זורם בו, אבל משהו עם הצ'יפ לא מעביר את החשמל.
רגע! רק הפכנו את הרגליים של הלד, והכל הסתדר על מקומו בשלום!


אסף חיבר אל המעגל לד צהוב, נוסף והוא טוען כי עליו להידלק כאשר האדום כבוי, אבל זה לא קורה.
אסף מסתכל על הקוד שלנו, ומנסה להבין מה לא בסדר איתו. מה יכול להיות לא בסדר איתו, אם העתקנו אותו כפי שהוא מאתר הקורס?
אסף טוען שעלינו להשתמש בגרסת ה-if, הגרסה הראשונה, על מנת שיחליף את תאורת הלדיםזה עם זה. אלא שבעת שאסף מנסה להבין את ההיגיון של הקוד, חמישה גברתנים (ביניהם דן, יוני וגלית) אינם מצליחים להפריד את המעבד מהתושבת שלו. נדבקו הם, כמו דוד ויהונתן. כמו לשון וחיך. וכעת כולם מתפזרים, אף אחד לא מבין מה עושים, דן בוכה שנמאס לו וזועק לאלדד שאינו בנמצא, ואילו אני מוטרדת בצ'ט על ידי חברתי מחו"ל שמתכננת לבקר אצלי. זונה.

ולפתע! ויהי אור! אסף תכנת את המעבד בקוד אחר (גרסה א') וכעת הלד האדום דולק, ובלחיצה על המתג - האדום נכבה והצהוב דולק! איזה אושר.


יום שבת, 21 במרץ 2009

תרגיל: ניתוח סביבת הכיתה


הסביבה שבחרנו: הכיתה בה אנו לומדים, חדר מספר 1601 בשנקר
הכיתה נמצאת בקומה השישית של בנין מיטשל בשנקר. היא סמוכה למעבדת מחשבים. לפני שחולקה לכיתה ולמעבדת מחשבים, היה שם חדר רישום. הכיתה נמצאת בתוך מרחב מוגן. הכיתה מאכלסת את תלמידי מסלול מדיה בעיקר (לפעמים כיתות אחרות גם לומדות שם), ואת מרציהם.

מה עושים בכיתה?

יושבים על כסאות, מול שולחנות. על חלק מהשולחנות יש מחשבים.

לומדים קורסים רבים. במסגרתם:
מורה מעביר שיעור
תלמידים מגישים את עבודותיהם ומקבלים ביקורות
מנהלים דיונים
מקרינים מצגות/סרטונים רבים באמצעות המקרן

עושים מטלות מחוץ לזמן השיעורים. בין השאר:
עבודה על המחשבים
חיתוך והדבקה על השולחנות לעיתים רחוקות


מנהלים אינטראקציות חברתיות בהפסקות. כולל:
צעקות רמות, שירה וריקודים שבטיים.
הקרנה של סרטוני יוטיוב על גבי המקרן.
אכילה ושתייה, אפילו שאסור



בעיות בסביבה הכיתה:

  • היא אינה מאווררת דיה
  • מתג כיבוי האור נמצא מחוץ לכיתה, ויש לצאת החוצה על מנת להדליק ולכבות את האור לפני ואחרי הקרנת מצגת
  • הכיתה הסמוכה מופרדת בקיר גבס, ורעשים חודרים בקלות מכיתה לכיתה.
  • אף פעם אין טוש ליד הלוח.
  • יש מיחם וקפה, אבל אין סכו"ם, כוסות או חלב, לכן התלמידים ממשיכים לקנות קפה בקפטריה כמו פראיירים.
  • אנשים שוכחים לכבות את הפלאפונים וזה עושה רעש
  • השולחנות נייחים, לא ניתן לשנות את סידור הכיתה
  • אור חודר מהחלונות
  • המקרן לא פועל לעיתים קרובות, וקשה להשיג את מרינה
  • תלמידים רבים מרעישים ומפריעים במהלך השיעורים
  • מורים רבים אינם עומדים בזמנים ואינם מספיקים להעביר ביקורת על כלל עבודות התלמידים

לייב בלוגינג: כיתת ג' מדיה מדליקה לדים

הכירו את קופסת הציוד האלקטרוני שלי. היא הלכה לאיבוד אתמול. חיפשתי אותה כמו משוגעת. בכיתי מרוב תסכול שלא הצלחתי למצוא אותה.
ואז תפסתי את עצמי בידיים, אמרתי לעצמי - חשבי בהגיון!
חשבתי בהגיון, ומצאתי אותה במקרר.






קבוצת האלקטרוניקה נפגשת בהפסקה ארוכה. כולם בעצם נשארים בהפסקה הזאת כדי לשחק עם המטריצות שלהם. הקבוצה שלי היא עם דן ונעמה. אין לי מושג מה צריך לעשות. כולם מתרוצצים ומשחקים עם המעגלים שלהם. מה עושים? לא יודעת.
דן מנסה לחשוף את הכבלים שלו ומבקש שיביאו את החשפן. אלכס מגיע ומתחיל להתפשט.



דן מניח את תושבת המעבד במקום שבו אמורים להניח אותה, כל כדי שליחת הערות שוביניסטיות לנשים שסביבו. נעמה מתעצבנת. הוא מבקש שמישהו יתקין את התוכנה בצ'יפ. דן מסביר לי שהתוכנה פשוט אמורה לגרום ללד להבהב. נחמד, נוכל לתלות את המטריצה היפה הזאת היישר על עץ חג המולד.



דן מנסה להעתיק את הקוד אל תוכנת הארדואינו. הוא מתקשה. בשלב מסוים הוא מגלה כי חיבור הנורות שלו אינו נכון. בכלל, הוא גילה שהיה לו קצר במעגל ושהמתג שכיבה והדליק את המנורה, למעשה הפסיק והפעיל את הקצר, מה שאכן גרם ללד להידלק ולהיכבות, אבל לא מהסיבה הנכונה. אלדד גילה את זה. כל הכבוד לו. בינתיים, אני מקווה שלא נשרף המעבד או משהו. רגע, המעבד בכלל לא נמצא שם – זו רק התושבת. הכל בסדר.



הבנייה מתקדמת. זה כמעט מוכן – רק נגד חסר. חום כתום שחור זהב.
הבעייה כעת היא שהשעון אינו מונח במקום הנכון. רגע, הוא דווקא כן במקום הנכון, דן סתם שלף אותו.
התרשים של התושבת והצ'יפ מבלבל ומתעתע.
הקבוצה הסמוכה אלינו הצליחה לגרום ללדים להבהב. הלדים שלנו נדלקו ולא היבהבו, אבל הן לא אמורות לעשות את זה.



לרגע היה נראה כאילו המעגל שלנו פועל חלקית. מנורה אחת נדלקה ולא נכבתה, ומנורה אחרת מהבהבת. הבעיה: הגדרנו רק רגל אחת כמהבהבת, והיינו צריכים להגדיר גם את הרגליים האחרות.
ולבסוף, עשינו זאת! כן כן! בזכות תיקון התכנות של אדווה, הנורות נדלקו ונכבו כמו גדולות. הידד! עשינו זאת! והשמחה הייתה גדולה.



סוף.


היכן הם מוצאים זמן? צפייה בסרטון של Clay Shirkin




בכנות, שאלה שאני שואלת את עצמי לא פעם. מאין אני מוצאת זמן לנהל אתר תוכן מצליח, לצלם תוכנית טלוויזיה, לעבוד במשרה מלאה בסטרט אפ משונה, ולעשות שיעורי בית באלקטרוניקה, מדי פעם?



לאחר צפייה בסרטון הווידאו הזה, הרגשתי גאווה על כך שאיני מרבה לצפות בטלוויזיה, מה שהופך אותי לאדם יעיל יותר ממך, אדוני הבטלן. מרוב שהרגשתי טוב, מיד רצתי לצפות בתוכנית של שרה סילברמן בערוץ 3, תוכנית מעולה.

ומי שרוצה לראות סרטונים יותר מעניינים מאשר אני צופה בוידאו ועושה פרצופים מפגרים, מוזמן להיכנס לזרוב.קום.

יום שבת, 7 במרץ 2009

בוקר טוב לבלוג ה-30,920 במספר שלי

כאן אכתוב את עלילותיי בעולם המופלא של הממשק הפיסי. סליחה, הפיזי. סליחה, פשוט אלקטרוניקה למעצבים.
בקרוב: סרט המתאר את הדייט הראשון שלי עם המטריצה. עדיין לא היה שם קליק, אבל אתן לה עוד הזדמנות.