טכנופולין. מאמר לא בלתי מעניין, אשר מעמת בין שתי גישות קיצוניות לטכנולוגיה: טכנופוביה וטכנופיליה. אני, לו היה לי ליין של מסיבות אייטיז, לגמרי הייתי קוראת לו "טכנופולין".
הכותב מעיד על עצמו כטכנופוב, אדם הפוחד מטכנולוגיה, ובכוונתו להעלות טיעונים בגינה של הטכנולוגיה, מנגד לטיעוניהם המובילים של הטכנופילים הרבים.
טיעונו הראשון והלא-משכנע: טכנולוגיה משנה את השפה בה אנו מדברים. מילים ומושגים משנים את ייעודם, וייעודם המקורי אובד לנצח. ועל זה אין לי מה לענות אלא "בובובו, אויאויאוי, מילים מסכנות". מה שלילי במילים שמשנות את משמעותן? מה רע בשינוי תפיסתי של מונחים? מה היה כל כך מקודש במילים הללו מלכתחילה? תאמינו לי, אני מעריכה מילים, אבל בחיי שאיני מוצאת כל פגם בשינוי הייעוד שלהן.
הטיעון השני של הבחור יותר משכנע. הוא טוען כי אלה הרוכשים מיומנויות טכנולוגיות, זוכים לסמכות וגישה וידע שאין לאלה שאינם מיומנים טכנולוגית. זה נכון ועצוב: בזמן שאני יכולה לשבת מול הלפטופ שלי וללמוד מוויקיפדיה על כל נושא שבעולם, אמא שלי לא מסוגלת לעשות זאת כי אין את המיומנות. יתומים מעיירת פיתוח לא יכולים לעשות זאת כי אין להם כסף ללפטופ. באמת נוצרים פה הבדלי מעמדות מעציבים.
מיד אחרי זה חוזר הכותב לטיעון לא משכנע נוסף. הוא טוען כי חידושים טכנולוגיים מתקבלים בתרועת התלהבות אצל הקהל הנחות, אשר דוחק את המסורת אל מחוץ לתמונה, בלי לשים לב לסכנות ולחסרונות הגלומים בטכנולוגיה. הסכנות והחסרונות שהעלה הכותב, זניחים הם, ואף פרנואידיים משהו.
דוגמה מעניינת לחידוש מושגי שהגיע עם התקדמות הטכנולוגיה, הוא כימות הישגים אנושיים. דהיינו, מתן ציונים. הכותב מעלה טענה כי אין זה טבעי לתת ערך מספרי לחשיבה, ידע, וביצוע אנושי, ושהכי גרוע - שזה לא נראה לנו מוזר כי אנחנו כבר רגילים לזה. לא יודעת אם הוא צודק, אבל בהחלט מעניין לגלות שלפני המאה ה-18 לא היה קיים דבר כזה, ציונים.
עוד דוגמה מעניינת שהעלה הכותב, היא המצאתו של השעון המכני. השעון הומצא למטרות דת, אבל למעשה היה הכלי אשר איפשר את קיום סדרי העבודה המוקפדים של הקפיטליזם.
אחרי זה נכנס הכותב למצב רוח דרמטי ממש. קביעתו: מדיה חדשה משנה סדרי עולם. מלחמה בין מדיה היא מלחמה בין השקפות עולם. עיסוק במלחמת המדיה הוא הסחת דעת מהמלחמה האמיתית, הערכית והמוסרית. וואו, ממש לוקח דברים קשה.
בסיכומו של דבר, הכותב טוען כי החדרת מדיה חדשה משנה לחלוטין את דפוסי המחשבה וההתנהגות האנושית. הוא כותב זאת בפאתוס אפוקליפטי ממש. אז נכון, מדיה חדשה באמת משנה את האנושות מן הקצה אל הקצה. על כך לא אתווכח. אבל אלה שינויים לרעה? אני סבורה שבדרך כלל - לא.
הכותב מעיד על עצמו כטכנופוב, אדם הפוחד מטכנולוגיה, ובכוונתו להעלות טיעונים בגינה של הטכנולוגיה, מנגד לטיעוניהם המובילים של הטכנופילים הרבים.
טיעונו הראשון והלא-משכנע: טכנולוגיה משנה את השפה בה אנו מדברים. מילים ומושגים משנים את ייעודם, וייעודם המקורי אובד לנצח. ועל זה אין לי מה לענות אלא "בובובו, אויאויאוי, מילים מסכנות". מה שלילי במילים שמשנות את משמעותן? מה רע בשינוי תפיסתי של מונחים? מה היה כל כך מקודש במילים הללו מלכתחילה? תאמינו לי, אני מעריכה מילים, אבל בחיי שאיני מוצאת כל פגם בשינוי הייעוד שלהן.
הטיעון השני של הבחור יותר משכנע. הוא טוען כי אלה הרוכשים מיומנויות טכנולוגיות, זוכים לסמכות וגישה וידע שאין לאלה שאינם מיומנים טכנולוגית. זה נכון ועצוב: בזמן שאני יכולה לשבת מול הלפטופ שלי וללמוד מוויקיפדיה על כל נושא שבעולם, אמא שלי לא מסוגלת לעשות זאת כי אין את המיומנות. יתומים מעיירת פיתוח לא יכולים לעשות זאת כי אין להם כסף ללפטופ. באמת נוצרים פה הבדלי מעמדות מעציבים.
מיד אחרי זה חוזר הכותב לטיעון לא משכנע נוסף. הוא טוען כי חידושים טכנולוגיים מתקבלים בתרועת התלהבות אצל הקהל הנחות, אשר דוחק את המסורת אל מחוץ לתמונה, בלי לשים לב לסכנות ולחסרונות הגלומים בטכנולוגיה. הסכנות והחסרונות שהעלה הכותב, זניחים הם, ואף פרנואידיים משהו.
דוגמה מעניינת לחידוש מושגי שהגיע עם התקדמות הטכנולוגיה, הוא כימות הישגים אנושיים. דהיינו, מתן ציונים. הכותב מעלה טענה כי אין זה טבעי לתת ערך מספרי לחשיבה, ידע, וביצוע אנושי, ושהכי גרוע - שזה לא נראה לנו מוזר כי אנחנו כבר רגילים לזה. לא יודעת אם הוא צודק, אבל בהחלט מעניין לגלות שלפני המאה ה-18 לא היה קיים דבר כזה, ציונים.
עוד דוגמה מעניינת שהעלה הכותב, היא המצאתו של השעון המכני. השעון הומצא למטרות דת, אבל למעשה היה הכלי אשר איפשר את קיום סדרי העבודה המוקפדים של הקפיטליזם.
אחרי זה נכנס הכותב למצב רוח דרמטי ממש. קביעתו: מדיה חדשה משנה סדרי עולם. מלחמה בין מדיה היא מלחמה בין השקפות עולם. עיסוק במלחמת המדיה הוא הסחת דעת מהמלחמה האמיתית, הערכית והמוסרית. וואו, ממש לוקח דברים קשה.
בסיכומו של דבר, הכותב טוען כי החדרת מדיה חדשה משנה לחלוטין את דפוסי המחשבה וההתנהגות האנושית. הוא כותב זאת בפאתוס אפוקליפטי ממש. אז נכון, מדיה חדשה באמת משנה את האנושות מן הקצה אל הקצה. על כך לא אתווכח. אבל אלה שינויים לרעה? אני סבורה שבדרך כלל - לא.
