יום חמישי, 9 ביולי 2009
הנקבומט
המכשיר שימצא לך את הזונה האידאלית
הגעת חרמן לתחנה המרכזית? רוצה סקס עכשיו, אבל לא מוכן ליפול על זונה סוג ב'? ברוך הבא לנקבומט, העמדה האלקטרונית שתוביל אותך לסיפוק עם אישה מהסוג שתבחר. אוהב אותה שופעת? רזה? פטמות קטנות עושות לך את זה? תחת שיש מה לתפוס בו? הנקבומט מתוכנת לאתר את נערת החלומות שלך.
תהליך החיפוש במכשיר מתבצע בעזרת מערכת ניווט משוכללת: סיבוב פטמות ולחיצה על איברים אינטימים אחרים של מודל האישה. בסוף התהליך, תקבל מפה של הנערות העובדות שמתאימות לתיאור האשה שהרכבת. עכשיו רק נותר לך לבחור במי תרצה להשתמש!
האם זו אירנה, שמועסקת בכפייה? האם זו רחל הנרקומנית, שתעשה הכל כדי לדחות את הקריז הבא? האם זו בוניטה, שהייתה פעם גבר, והיום גוססת מאיידס?
הנקבומט הוא פרוייקט סיום קורס שנה ג' בשנקר של דן קשאני, תומר מרקוביץ' ו אליזרין וויסברג(משתתפת התוכנית החדשה "מחוברות" בהוט). מטרת הנקבומט לתת נקודת מבט חדשה ומזעזעת עבור גברים שמתייחסים לאשה ככלי לסיפוק צרכיהם ותו לא. תוך כדי איתור הזונה ה"מושלמת", עובר המשתמש תהליך מביך, שתחילתו בחיפצון האישה: הוא בוחר את צורת הגוף שלה וממדיו, תוך התעלמות מוחלטת מכך שיש לה פנים, שם, סיפור חיים. בסוף התהליך מקבל המשתמש את סיפור החיים אותו לא רצה להכיר, סיפור החיים שהוביל את האשה שאותה הוא מתכוון לבעול לתחתית השפל: אדם בלי אישיות, חפץ, זונה בתחנה המרכזית.
מאחורי הקלעים של הנקבומט
הנקבומט נבנה באמצעות כמה וכמה זוגות ידיים חרוצות, ומוחות עייפים. כל הכבוד לדן קשאני, שדאג לתכנות הארדווינו. כל הכבוד לתומר, שיודע להשתמש במכשירים כראוי לגבר. תודה רבה לאלינור כנעני ולאלדד אבל, שסייעו לנו ברגעים הקשים, בהם היה נראה כאילו הכל אמור לפעול, ובכל זאת כלום לא פועל.
מבנה הנקבומט:
גוף הנקבומט הורכב מבובת ראווה פשוטה אשר הולבשה על כן מרהיב אותו בנה תומר, ההנדי מן שלנו, כפרה עליו. בראש הנקבומט מסך מחשב, המחובר למחשב.
הממשק הפיזי המפעיל את הנקבומט פשוט למדי: הוא מפעיל את המערכת של הנקבומט על ידי שלושה קלטים: אחד מהם מתג רגעי (באיזור הוגינה) ושני פוטנציומטרים, נגדים משתנים, באיזור הפטמות. סיבוב הפטמות מזיז את סמן העכבר על מסך הנקבומט. פטמה ימין שולטת על ציר Y, ואילו פטמה שמאל שולטת על ציר X. לחיצה על כפתור הוגינה משמשת כלחיצת עכבר.
הקוד המפעיל את המנגון
int potentiometerPin1 = 1; // input pin for the potentiometer. Must be analog
int potentiometerPin2 = 2; // input pin for the potentiometer. Must be analog
int Switchpin = 2; // input pin for the digital switch.
int x_val = 0; // variable to store the x value coming from the potentiometer
int y_val = 0; // variable to store the x value coming from the potentiometer
bool switch_on = 0; // switch digital input
void setup()
{
pinMode(potentiometerPin1, INPUT); // declare the potentiometer pin as an INPUT
pinMode(potentiometerPin2, INPUT); // declare the potentiometer pin as an INPUT
pinMode(Switchpin, INPUT); // declare the switch digital pin as an INPUT
Serial.begin(9600); // sopens serial port, sets data rate to 9600 bits per second
}
void loop()
{
x_val = analogRead(potentiometerPin1); // read the value from the potentiometer
y_val = analogRead(potentiometerPin2); // read the value from the potentiometer
switch_on = digitalRead(Switchpin); // read the value from the switch
Serial.print("x=");
Serial.println(x_val, DEC);
delay(50); // waits for a second
Serial.print("y=");
Serial.println(y_val, DEC);
delay(50); // waits for a second
if (switch_on==1){
//what to do when the user press on pussy
Serial.println("s=1"); //send the PC an indication that the switch was pressed
}
else {
Serial.println("s=0");
}
delay(50); // waits for a second
int potentiometerPin2 = 2; // input pin for the potentiometer. Must be analog
int Switchpin = 2; // input pin for the digital switch.
int x_val = 0; // variable to store the x value coming from the potentiometer
int y_val = 0; // variable to store the x value coming from the potentiometer
bool switch_on = 0; // switch digital input
void setup()
{
pinMode(potentiometerPin1, INPUT); // declare the potentiometer pin as an INPUT
pinMode(potentiometerPin2, INPUT); // declare the potentiometer pin as an INPUT
pinMode(Switchpin, INPUT); // declare the switch digital pin as an INPUT
Serial.begin(9600); // sopens serial port, sets data rate to 9600 bits per second
}
void loop()
{
x_val = analogRead(potentiometerPin1); // read the value from the potentiometer
y_val = analogRead(potentiometerPin2); // read the value from the potentiometer
switch_on = digitalRead(Switchpin); // read the value from the switch
Serial.print("x=");
Serial.println(x_val, DEC);
delay(50); // waits for a second
Serial.print("y=");
Serial.println(y_val, DEC);
delay(50); // waits for a second
if (switch_on==1){
//what to do when the user press on pussy
Serial.println("s=1"); //send the PC an indication that the switch was pressed
}
else {
Serial.println("s=0");
}
delay(50); // waits for a second
}
חיווט מנגנון הנקבומט
לפני שהוכנס לתוך גוף הבובה, הממשק הפיזי שלנו נראה כך:
לפני שהוכנס לתוך גוף הבובה, הממשק הפיזי שלנו נראה כך:
יום רביעי, 20 במאי 2009
לייב בלוגינג: מרכיבים צעצוע מין
המטרה: לבנות מעגל חשמלי, בו מופעל מנוע קטן, שעוצמת ריטרוטיו משופעת מסיבוב עדין של פוטנציומטר. אנו מתבססים על כך שמהירות של סיבוב המנוע מושפעת מעוצמת הזרם שהוא מקבל.
בתור התחלה, אנו מבצעים הלחמה של רגלי המנוע הדקיקות.
כיצד תפעל המערכת? סיבוב הפוטנציומטר מכניס למעבד אינפוט אנלוגי, והוא מיתרגם לאאוטפוט אנלוגי גם כן.
בניית המעגל הושלמה: הוא נראה מרהיב, אך למרבה הצער, יש שם הרבה מאוד גורמים שיכולים להשתבש. ואכן, הנסיון הראשון נגמר בכשלון. הבעיה התגלתה בתכנות: יואב הדביל הגדיר את רגל 13 כאאוטפוט – וזוהי שטות מוחלטת מכיוון שזוהי רגל דיגיטלית. הפלט אמור להיות אנלוגי!
הקוד מתוקן ומועבר לרגל 9 האנלוגית. המעגל מתוקן גם כן.
וכעת, הניסוי הצליח! הביטו בנו! אנו כה מאושרים.
בתור התחלה, אנו מבצעים הלחמה של רגלי המנוע הדקיקות.
כיצד תפעל המערכת? סיבוב הפוטנציומטר מכניס למעבד אינפוט אנלוגי, והוא מיתרגם לאאוטפוט אנלוגי גם כן.
בניית המעגל הושלמה: הוא נראה מרהיב, אך למרבה הצער, יש שם הרבה מאוד גורמים שיכולים להשתבש. ואכן, הנסיון הראשון נגמר בכשלון. הבעיה התגלתה בתכנות: יואב הדביל הגדיר את רגל 13 כאאוטפוט – וזוהי שטות מוחלטת מכיוון שזוהי רגל דיגיטלית. הפלט אמור להיות אנלוגי!
הקוד מתוקן ומועבר לרגל 9 האנלוגית. המעגל מתוקן גם כן.
וכעת, הניסוי הצליח! הביטו בנו! אנו כה מאושרים.
יום שבת, 9 במאי 2009
התחנה המרכזית
אם תשאלו אותי, זה שטח הנדלן הכי יקר, הכי מבוזבז, והכי מביך של תל אביב.
-כשהייתי ילדה, הייתי נוסעת לבד באוטובוסים לתחנה המרכזית הישנה לביתו של המורה הפרטי שלי לציור, שהיה רוסי ג'ינג'י עם קעקוע של עוגן על הכתף ועם ודקה במחזור הדם.
-כשהייתי טינאייג'רית, הלכתי לעשות שופינג בתחנה המרכזית והלכתי לאיבוד. היום - כל מקום שתשימו אותי בו בתחנה המרכזית - אוכל למצוא את היציאה. וגם: אוטובוסים לרוב חלקי הארץ, בגדים ממש שווים ושווארמה לא רעה.
-כשהייתי בת 20 הגעתי לתחנה המרכזית כדי להצטלם לכתבה שעשו עליי ב-7 ימים בסטודיו אצל אלדד רפאלי כפרה עליו.
יום שבת, 18 באפריל 2009
טכנופולין
טכנופולין. מאמר לא בלתי מעניין, אשר מעמת בין שתי גישות קיצוניות לטכנולוגיה: טכנופוביה וטכנופיליה. אני, לו היה לי ליין של מסיבות אייטיז, לגמרי הייתי קוראת לו "טכנופולין".
הכותב מעיד על עצמו כטכנופוב, אדם הפוחד מטכנולוגיה, ובכוונתו להעלות טיעונים בגינה של הטכנולוגיה, מנגד לטיעוניהם המובילים של הטכנופילים הרבים.
טיעונו הראשון והלא-משכנע: טכנולוגיה משנה את השפה בה אנו מדברים. מילים ומושגים משנים את ייעודם, וייעודם המקורי אובד לנצח. ועל זה אין לי מה לענות אלא "בובובו, אויאויאוי, מילים מסכנות". מה שלילי במילים שמשנות את משמעותן? מה רע בשינוי תפיסתי של מונחים? מה היה כל כך מקודש במילים הללו מלכתחילה? תאמינו לי, אני מעריכה מילים, אבל בחיי שאיני מוצאת כל פגם בשינוי הייעוד שלהן.
הטיעון השני של הבחור יותר משכנע. הוא טוען כי אלה הרוכשים מיומנויות טכנולוגיות, זוכים לסמכות וגישה וידע שאין לאלה שאינם מיומנים טכנולוגית. זה נכון ועצוב: בזמן שאני יכולה לשבת מול הלפטופ שלי וללמוד מוויקיפדיה על כל נושא שבעולם, אמא שלי לא מסוגלת לעשות זאת כי אין את המיומנות. יתומים מעיירת פיתוח לא יכולים לעשות זאת כי אין להם כסף ללפטופ. באמת נוצרים פה הבדלי מעמדות מעציבים.
מיד אחרי זה חוזר הכותב לטיעון לא משכנע נוסף. הוא טוען כי חידושים טכנולוגיים מתקבלים בתרועת התלהבות אצל הקהל הנחות, אשר דוחק את המסורת אל מחוץ לתמונה, בלי לשים לב לסכנות ולחסרונות הגלומים בטכנולוגיה. הסכנות והחסרונות שהעלה הכותב, זניחים הם, ואף פרנואידיים משהו.
דוגמה מעניינת לחידוש מושגי שהגיע עם התקדמות הטכנולוגיה, הוא כימות הישגים אנושיים. דהיינו, מתן ציונים. הכותב מעלה טענה כי אין זה טבעי לתת ערך מספרי לחשיבה, ידע, וביצוע אנושי, ושהכי גרוע - שזה לא נראה לנו מוזר כי אנחנו כבר רגילים לזה. לא יודעת אם הוא צודק, אבל בהחלט מעניין לגלות שלפני המאה ה-18 לא היה קיים דבר כזה, ציונים.
עוד דוגמה מעניינת שהעלה הכותב, היא המצאתו של השעון המכני. השעון הומצא למטרות דת, אבל למעשה היה הכלי אשר איפשר את קיום סדרי העבודה המוקפדים של הקפיטליזם.
אחרי זה נכנס הכותב למצב רוח דרמטי ממש. קביעתו: מדיה חדשה משנה סדרי עולם. מלחמה בין מדיה היא מלחמה בין השקפות עולם. עיסוק במלחמת המדיה הוא הסחת דעת מהמלחמה האמיתית, הערכית והמוסרית. וואו, ממש לוקח דברים קשה.
בסיכומו של דבר, הכותב טוען כי החדרת מדיה חדשה משנה לחלוטין את דפוסי המחשבה וההתנהגות האנושית. הוא כותב זאת בפאתוס אפוקליפטי ממש. אז נכון, מדיה חדשה באמת משנה את האנושות מן הקצה אל הקצה. על כך לא אתווכח. אבל אלה שינויים לרעה? אני סבורה שבדרך כלל - לא.
הכותב מעיד על עצמו כטכנופוב, אדם הפוחד מטכנולוגיה, ובכוונתו להעלות טיעונים בגינה של הטכנולוגיה, מנגד לטיעוניהם המובילים של הטכנופילים הרבים.
טיעונו הראשון והלא-משכנע: טכנולוגיה משנה את השפה בה אנו מדברים. מילים ומושגים משנים את ייעודם, וייעודם המקורי אובד לנצח. ועל זה אין לי מה לענות אלא "בובובו, אויאויאוי, מילים מסכנות". מה שלילי במילים שמשנות את משמעותן? מה רע בשינוי תפיסתי של מונחים? מה היה כל כך מקודש במילים הללו מלכתחילה? תאמינו לי, אני מעריכה מילים, אבל בחיי שאיני מוצאת כל פגם בשינוי הייעוד שלהן.
הטיעון השני של הבחור יותר משכנע. הוא טוען כי אלה הרוכשים מיומנויות טכנולוגיות, זוכים לסמכות וגישה וידע שאין לאלה שאינם מיומנים טכנולוגית. זה נכון ועצוב: בזמן שאני יכולה לשבת מול הלפטופ שלי וללמוד מוויקיפדיה על כל נושא שבעולם, אמא שלי לא מסוגלת לעשות זאת כי אין את המיומנות. יתומים מעיירת פיתוח לא יכולים לעשות זאת כי אין להם כסף ללפטופ. באמת נוצרים פה הבדלי מעמדות מעציבים.
מיד אחרי זה חוזר הכותב לטיעון לא משכנע נוסף. הוא טוען כי חידושים טכנולוגיים מתקבלים בתרועת התלהבות אצל הקהל הנחות, אשר דוחק את המסורת אל מחוץ לתמונה, בלי לשים לב לסכנות ולחסרונות הגלומים בטכנולוגיה. הסכנות והחסרונות שהעלה הכותב, זניחים הם, ואף פרנואידיים משהו.
דוגמה מעניינת לחידוש מושגי שהגיע עם התקדמות הטכנולוגיה, הוא כימות הישגים אנושיים. דהיינו, מתן ציונים. הכותב מעלה טענה כי אין זה טבעי לתת ערך מספרי לחשיבה, ידע, וביצוע אנושי, ושהכי גרוע - שזה לא נראה לנו מוזר כי אנחנו כבר רגילים לזה. לא יודעת אם הוא צודק, אבל בהחלט מעניין לגלות שלפני המאה ה-18 לא היה קיים דבר כזה, ציונים.
עוד דוגמה מעניינת שהעלה הכותב, היא המצאתו של השעון המכני. השעון הומצא למטרות דת, אבל למעשה היה הכלי אשר איפשר את קיום סדרי העבודה המוקפדים של הקפיטליזם.
אחרי זה נכנס הכותב למצב רוח דרמטי ממש. קביעתו: מדיה חדשה משנה סדרי עולם. מלחמה בין מדיה היא מלחמה בין השקפות עולם. עיסוק במלחמת המדיה הוא הסחת דעת מהמלחמה האמיתית, הערכית והמוסרית. וואו, ממש לוקח דברים קשה.
בסיכומו של דבר, הכותב טוען כי החדרת מדיה חדשה משנה לחלוטין את דפוסי המחשבה וההתנהגות האנושית. הוא כותב זאת בפאתוס אפוקליפטי ממש. אז נכון, מדיה חדשה באמת משנה את האנושות מן הקצה אל הקצה. על כך לא אתווכח. אבל אלה שינויים לרעה? אני סבורה שבדרך כלל - לא.
יום ראשון, 12 באפריל 2009
כישלון דיגיטלי ואנלוגי
הנוכחים: דן, נעמה, אליזרין (זאת אני!) וחיות המחמד של דן. בבית של דן. לא עוד בכיתתנו האהובה.
היום, נרכיב מעגל כשרק שלושתנו נוכחים פה. כלומר, בלי האופציה לזעוק: "הצילו הצילו, מה עושים, הצילו". כלומר, אני מבטיחה לכם שנעשה זאת, אבל הפעם – אף אחד לא יענה.
ראשית, אנו מורידים את תוכנת ההטענה מן האינטרנט. היא שוקלת איזה 60 מגה – די מוגזם! אני מצוננת, נעמה ממהרת, דן מפגר. כרגיל. קודם נשתה תה.
ההבדל בין דיגיטלי לאנלוגי: דיגיטלי הוא קלט בעל שתי אופציות – כן ולא. לאנלוגי מגוון רחב של ערכים. בניסוי הזה, נחבר לד אחד לרגל האנלוגית של הצ'יפ שלנו (9), והוא יתעמעם, ואחד לדיגיטלית (8) והוא יהבהב. שמח!
הלדים זה עתה חוברו לרגליהם היעודות. הידד הידד הידד. כעת, עלינו רק להעתיק את הקוד מהאתר, ולהתפלל שזה יפעל. בתיאוריה, לפחות, זה לא פועל. המחשב מוציא Error! ודן מתאמץ להבין מה לא בסדר.
וכעת, אפילו שהתוכנה יותר לא מוצאת טעויות בקוד, אין הוא מוכנה להטעין את הקוד על השבב! הדבר גורם לנו אי נוחות, ואני מגלה שאין לי שבב נוסף, כפי שחשבתי, אלא רק כמה תושבות יותר ממה שהיו לי בתחילת הסמסטר.
הבעיה באמת מסתורית. אולי היא קרתה כי דן ניתק וחיבר את השבב שלו שוב ושוב?
בכל מקרה, היה זה כישלון מזהיר, וחוששתני שניאלץ לחזור על הניסוי פעם נוספת.
דן אומר: we gave it our best shot, and our best shot was fucking miserable.
הפעם לא יהיה וידאו, כי לא הצלחנו ):
הירשם ל-
תגובות (Atom)